מלאו פרטים ונציגינו יחזור אליכם עם הטבה מפנקת!


הנך מסכים לקבלת מייל\SMS פרסומי

קורס צלילה פרק 1 הסביבה התת-מימית

ראשי פרקים

  • ברוכים הבאים לעולם הצלילה
  • ההיסטוריה של הצלילה
  • הסתגלות לעולם התת-מימי
  • אוקיאנוגרפיה
  • החיים התת-מימיים

ברוכים הבאים לעולם הצלילה

ברכות! כאשר נרשמתם לקורס צלילה זה, ביצעתם א ת הצעד הראשון במה שעשוי להיות תחביב לכל החיים. בין אם תטיילו בעולם או תבדקו את הים הקרוב לביתכם, הצלילה תאפשר לכם להציץ אל העולם התת-מימי המופלא. חישבו לרגע על איך כדור הארץ נראה מהחלל החיצון. כ-75% משטח כדור הארץ מכוסים במים, מה שמספק לנו הזדמנויות צלילה בלתי מוגבלות וחוויות חדשות. מבחינה ביולוגית, האוקיינוסים מאכלסים מגוון רחב יותר של צמחים ובעלי חיים מאשר כל מיני החיות והצמחים ביבשה גם יחד. ישנם סוגי ספורט מעטים המציעים את ההרפתקאות שמציעה הצלילה. מעטים סוגי הספורט שייקחו אתכם לחלקים הבלתי נראים של הפלנטה. בהדרכתו של מדריך ה-SDI שלכם, תפתחו את המיומנויות הבסיסיות ותרכשו את הידע הנדרש לצלילה בטוחה. אמנם, מצלילה אפשר ליהנות כמעט בכל גיל, אולם מי שעוסק בספורט חייב להיות בריא, חייב לדעת לשחות וצריכה להיות לו גישה מנטאלית חיובית. ככל שתצללו ותרגישו נוח יותר במים, השליטה שלכם במיומנויות הצלילה ישתפרו באופן דרמטי. כאשר המיומנויות שלכם יתפתחו ותצברו ניסיון בצלילה, ייתכן שתרצו ללמוד קורסים מתקדמים. צילום תת-מימי, צלילת לילה, צלילה מספינה, הצלה, צלילה בספינות טבועות, ניווט, צלילות עומק, צלילות קרח וצלילות ניטרוקס – כל אלה הם רק חלק מהאפשרויות הרבות שעומדות לרשותכם. הקורס הזה יפתח את הדלת עבורכם לאינסוף הרפתקאות צלילה.

קורס צלילה ההיסטוריה של הצלילה

המים היו נושא למחקר מדעי ולסקרנות רבה מצד בני האדם, בנוסף להיותם מרכיב חיוני בכל יצור החי על כדור הארץ. תיעוד של ציוד צלילה ניתן למצוא כבר בעת העתיקה. למשל, פעמוני צלילה שעוצבו מחביות עץ שימשו בזמן מלחמות ברומא הקלאסית. המצאות הציוד הראשונות היו מגושמות, הסתמכו על אוויר שסופק מפני השטח והגבילו מאוד את תנועות הצולל. ההמצאה של ציוד ה-SCUBA, ראשי תיבות של Self Contained Underwater Breathing Apparatus, נתנה לצוללים אפשרות להתנייד, על ידי כך שנשמו אוויר דחוס מתחת למים, לתקופות זמן ארוכות יחסית. ב-1943, שני צרפתים – ז'ק איב קוסטו ואמיל גאגנן – הציגו לעולם את ציוד הצלילה המודרני הראשון. ההמצאה שלהם, ה-Aqua Lung, היתה בנויה מווסת בעל צינור כפול, שחובר למיכל אוויר דחוס. ספורט הצלילה החל בשנות ה-50'. בינקותו, היה הספורט ניסיוני ביותר, ולא היו ידע או הבנה רבים בנושא ההשפעה הפיזיולוגית של נשימת אוויר דחוס תחת לחץ המים. ב-1957, הצי האמריקאי פרסם את טבלאות הצלילה שלו. הטבלאות סיפקו דרך לחשב כמה זמן אדם יכול לשהות בעומקים שונים מתחת למים, ללא סיכון גבוה של פציעות הנובעות מלחץ המים. הטבלאות הראו גם כמה זמן צולל צריך להישאר מעל פני המים, לפני שהוא יורד לצלילה נוספת. מלבד כמה שינויים, טבלאות ה-USN הללו הן אותן טבלאות צלילה בהן אנו משתמשים כיום. ככל שגדל העניין בצלילה, יצרני ציוד הצלילה ביצעו שיפורים דרמטיים בעיצוב ובטכנולוגיה שלו. הצורך למדוד עומק וזמן באופן מדויק בזמן השהייה מתחת למים, הביא להמצאה שעשתה מהפכה בעולם הצלילה – מחשב הצלילה האישי (PDC). מחשבי הצלילה הפכו זמינים לציבור הצוללים ב-1959. מאז, הם התפתחו למכשירים מתוחכמים, והפכו את הצלילה לבטוחה ומהנה יותר. כיום, צולל ספורטיבי יכול לחקור את הסביבה התת-ימית כשהוא משתמש באותה טכנולוגיה כמו האסטרונאוטים בחלל.

קורס צלילה ארגון הצלילה Scuba Diving International

SDI מנצל את ההתפתחויות האחרונות בתחום מחשבי הצלילה. SDI הוא הארגון הראשון והיחיד שמספק הדרכת צלילה בסיסית המשלבת שימוש במחשבי צלילה. מדוע ללמוד לצלול עם מחשב? בדיוק כשם שמחשבונים החליפו את סרגלי החישוב משום שהם היו יותר מדויקים ויעילים, מחשבי צלילה מספקים מודל מדויק יותר של תכנון וניהול צלילה. ההתקדמות בטכנולוגיית הצלילה הפכה את הספורט לבטוח ומהנה יותר במהלך השנים. למשל, לפני המצאת מד הלחץ התת-ימי, לא הייתה אפשרות לדעת כמה אוויר בדיוק נשאר במיכל הצלילה. כאשר הצולל לא היה יכול לנשום יותר, הוא היה מושך שסתום המופעל בקפיץ (המכונה גם שסתום J) שתיאורטית היה אמור לספק לו מספיק אוויר כדי שיוכל לעלות אל פני השטח. ההיסטוריה מוכיחה שהשסתום הזה לא היה אמין. כיום, צלילה לא מערכת המאפשרת ניטור מתמיד של לחץ האוויר במיכל נחשבת לחוסר אחריות ואף אינה חוקית. סיפור דומה התרחש סביב טבלאות הצלילה ומדי עומק וזמן תת-מימיים. גם כאשר משתמשים בציוד צלילה מודרני, גוף האדם אינו מצויד באופן טבעי להישארות ממושכת מתחת למים. אנחנו חייבים לשים לב למגבלות הזמן והעומק, המבוססות על התכונות הפיזיולוגיות שלנו ועל חוקי הפיזיקה. האפשרויות האוטומטיות הרבות של מחשבי הצלילה כיום, הופכות אותם לאטרקטיביים מאוד. היכולת שלהם לספק מידע חיוני בזמן אמת, ללא שימוש בטבלאות הצלילה, מנטרל את הצורך בתרגילים מחשבתיים בצלילה. אזעקות קוליות או ויזואליות למצבים מסוכנים, כמו עלייה מהירה מדי, מפחיתים את הסיכון לטעות אנוש. הערך והפופולריות של המחשבים בין הצוללים – ותיקים וחדשים כאחד – אינם ניתנים לערעור.

SDI מזהה את הצורך להדרכת צלילה מעודכנת המשלבת את השימוש בטכנולוגיית צלילה מודרנית.

מה המשמעות של זה עבורכם, תלמידי SDI? המשמעות של זה היא שאתם תשתמשו במחשב צלילה אישי במהלך ההדרכה בתוך המים ובמהלך צלילות ההסמכה. שילוב טכנולוגיית צלילה עדכנית משמעותו גם שהקורס יהיה מהודק יותר, ואתם תקבלו יותר זמן הדרכה במים – היכן שזה חשוב – במקום בכיתה. הצלילה עם הציוד הכי חדיש והכי מתוחכם משמעותה שאתם תצאו מהקורס כצוללים המוכנים לצלילה במאה ה-21.

הסביבה התת-מימית:
מתחת למים, כל החושים שלכם משתנים. בקרוב תחוו תחושת חוסר משקל. דברים ייראו לכם גדולים יותר וקולות יישמעו לכם חזקים יותר. התנועה שלכם תושפע באופן משמעותי על ידי המים שסביבכם. בעוד שהעומס החושי הזה יכול להיות מהנה, חשוב מאוד ללמוד מדוע השינויים האלה בכלל מתרחשים.

הסתגלות לעולם התת-מימי:
הגוף האנושי אינו מתאים לשהות מתחת למים. כפי שתלמדו בפרק הבא – פיזיקה ופיזיולוגיה – הגוף שלנו נשלט על ידי התכונות הפיזיקאליות של חומר ואנרגיה. מאחר שמים דחוסים יותר מהאוויר, אור וקול נעים בהם באופן שונה.

ראייה:
חפצים הנמצאים מתחת למים נראים גדולים יותר ממה שהם באמת. למעשה, דברים מתחת למים מוגדלים ב-25%. על מנת שהרשתיות בעיניים שלנו יוכלו לשמור על פוקוס, חייב להיות מרווח אוויר בין העיניים והמים. מסיכת הצלילה יוצרת חלל אוויר מלאכותי. כאשר האור נע דרך החלל הזה, הוא נשבר ויוצר את אפקט ההגדלה. חפצים נראים גם קרובים יותר מתחת למים לעומת חפצים ביבשה. עיוות הראייה יכול לבלבל. אם אתם מרגישים סחרחורת או חוסר התמצאות מתחת למים, עצרו, תפסו חפץ נייח והמתינו. ברגע שיחזור אליכם חוש הכיוון, תוכלו להמשיך בצלילה. בוודאי תשימו לב שאינכם יכולים לראות לאותם מרחקים מתחת למים, כפי שאתם רואים ביבשה. הראות מופחתת משמעותית מתחת למים. ראות בצלילה, משמעותה לאיזה מרחק הצולל יכול לראות באופן אופקי, במטרים. אור, צלילות המים, הרכב השוניות והאדמה בתחתית והזמן ביום – כל אלה משפיעים על הראות.


אור:
כאשר אתם יורדים לצלילה, תוכלו להבחין שככל שמעמיקים – הסביבה שלכם הופכת כחולה יותר. דג שהוא למעשה אדום, ייראה ירוק בעומק 30 מטר. הדבר נובע מכך שאור לבן, כמו אור השמש, מורכב מספקטרום של צבעים – אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, כחול כהה וסגול. הצבעים בספקטרום נעלמים ככל שיורדים עמוק יותר בצלילה. על מנת לראות את הצבעים האמיתיים, הצולל צריך להשתמש בפנסים או במקור אור אחר. מים המכילים כמות גדולה של חלקיקים צפים נחשבים עכורים. אור אינו מצליח לחדור דרך מים עכורים, משום שהחלקיקים במים משקפים אותו. עכירות מקטינה את הראות. למרות שמתרגלים צלילה במים עם ראות נמוכה באופן סדיר, צלילה כזו נחשבת מסוכנת יותר, בעיקר בשל האפשרות לאבד את בני הזוג הצוללים איתכם.


קול:
צלילה היא ספורט שקט. תוכלו לשמוע את עצמכם נושמים בקול רם. תשמעו גם את קולות הנקישה של הדגים והיצורים האחרים שמתחת למים. תוכלו גם לשמוע מנועים של ספניות הנמצאות על פני השטח. מאחר שמים דחוסים פי 800 מאשר אוויר, הם הופכים למוליך יעיל מאוד של קול. גלי קול נעים במהירות הגדולה פי 4 במים מאשר באוויר. עובדה זו מקשה מאוד על האפשרות לקבוע מאיזה כיוון מגיע הקול. עיוות הקול יכול להיות מסוכן לצולל כאשר יש סירות או ספינות על פני המים. הדבר הטוב ביותר לעשות כאשר שומעים מנוע של ספינה, הוא להישאר למטה עד אשר הקול נעלם, ואז לעלות למצוף או לספינת הצלילה שלכם.

אובדן חום:
קור במהלך הצלילה יכול להיות מאוד לא נוח ואף מסוכן. המים מוליכים חום הרחק מהגוף במהירות הגבוהה פי 25 מאשר אוויר. לכן מים בטמפרטורה של 22 מעלות מרגישים קרירים, ואילו באוויר באותה טמפרטורה, אנו מרגישים נעים. חשוב ללבוש הגנה תרמית מתאימה לאזור שבו צוללים. גם עם בידוד כמו חליפה רטובה או יבשה, אתם עדיין יכולים להתקרר לאחר שהות ארוכה במים. אם אתם מרגישים שאתם מתחילים לרעוד, צאו מהמים וחפשו מקור חום. ייתכן כי תרגישו שינויים בטמפרטורה במהלך צלילה אחת. דבר זה קורה כאשר מים בדחיסות שונה ובטמפרטורה שונה יוצרים שכבות. שינוי קיצוני בטמפרטורת המים נקרא תרמוקלינה. תרמוקלינות יכולות להתרחש בכל סוגי המים. מים קרים הם דחוסים יותר, כך שהם נוטים לשקוע תחת מים חמים, אם הם אינם מופרעים על ידי גורמים חיצוניים כמו רוח, זרמים והשפעות עונתיות. משתלם להיות מוכן. כדאי תמיד לברר עם מדריכי צלילה מקומיים מה טמפרטורת המים והאם יש תרמוקלינות באזור. הטמפרטורה באוויר יכולה להיות חמה – למשל 29 מעלות, והטמפרטורה במים הרדודים יכולה להיות דומה, אבל בעומק המים יכולים להגיע לטמפרטורה של 13 מעלות צלזיוס ולכן כדאי לתכנן ולבדוק את הנתונים האלה לפני הצלילה.


אוקיאנוגרפיה:
כפי שציינו קודם לכן, יותר מ-75% מפני כדור הארץ מכוסים מים. החל מבריכות קטנות, דרך אגמים, מאגרי מים ומעיינות, ועד נהרות ענק והאוקיינוס עצמו – יש אין סוף גופי מים שניתן לחקור. רוב צלילות הספורט מתבצעות באוקיינוסים, במזג אוויר מתון או טרופי. למרות שאין צורך בידע מעמיק באוקיאנוגרפיה כדי לצלול בצורה בטוחה, אתם עדיין צריכים להבין באופן כללי את נושא הגאות, הזרמים ומזג האוויר. היכולת להעריך את התנאים היא מיומנות חשובה מאוד בכל פעילות הקשורה במים. אתם צריכים להיות מסוגלים להחליט בעצמכם מתי הים קשה מדי, מתי הזרמים חזקים מדי או מתי מזג האוויר מסוכן מדי לצלילה. קחו אחריות והחליטו בעצמכם מתי לצלול ומתי לבטל צלילה. לא משנה היכן אתם צוללים, אתם תמיד צריכים ללמוד את תנאי הים לפני שאתם יוצאים.

גאות ושפל:
גאות ושפל הם העלייה והירידה הקבועים בגובה המים, שנובעות מכוח המשיכה של הירח והשמש על גופי מים גדולים.הירח הוא הכוח החזק יותר מבין השניים, והוא מושך מים כלפי חוץ כאשר כדור הארץ מסתובב. הגאות והשפל משפיעים על הזרמים ועל הראות. הצוללים צריכים להיות מודעים לשינויים בגאות ובשפל באזורי החוף, היכן שהזרמים עלולים להיות חזקים מדי, ואי אפשר לשחות נגדם. תכננו צלילות מהחוף בצורה כזו, כך שתצאו ותיכנסו מהמים במקומות בהם הזרם הוא החלש ביותר. טבלאות מקומיות של גאות ושפל ניתן למצוא בעיתונים ובדיווחים ימיים מקומיים. ידיעת נתוני הגאות והשפל יכולה לעזור מאוד כאשר מתכננים את הצלילה. באופן כללי, הזמן הטוב ביותר לצלול הוא בין הגאות והשפל, כאשר המים אינם עולים ואינם יורדים. במצב זה יש הכי פחות זרמי גאות.

זרמים:
תנועת המים היא כוח מרשים. זרמים יכולים להיות מסוכנים ביותר כאשר הם תוקפים צולל שאינו מוכן לכך. מצד שני, עם מעט הבנה, אנחנו יכולים להשתמש בזרמים לצרכים שלנו, כדי להקל על המאמץ שבצלילה. באזורים מסוימים, בהם יש זרמים קבועים וצפויים, מתנהלות בדרך כלל צלילות היסחפות (Drift Dives), בהן הצולל נכנס למים, נסחף עם הזרם ויוצא בנקודה שונה מנקודת ההתחלה. לחצאי הכדור הדרומי והצפוני יש זרמים קבועים, הזורמים הרחק מן החוף, כמו זרם הגולף הצפון אמריקאי. זרמים כאלה מושפעים מהמים החמים הסמוכים לקו המשווה ומסיבוב כדור הארץ. הם מניעים מים חמים יותר לעבר הקטבים, ומים קרים יותר לעבר קו המשווה. זוהי הסיבה שבגינה יש בברמודה מים חמימים וטרופיים, אולם קו החוף האמריקאי שנמצא בסמוך, מכיל מים קרים, יחסית. כאשר מבצעים צלילות היוצאות מהחוף, הצוללים מושפעים בעיקר מזרמים המקבילים לחוף (Longshore) ומזרמים החוזרים אל החוף (Rip).

זרם מקביל: זרם מקביל זורם במקביל לקו החוף. זרם זה נגרם על ידי גלים המתקרבים לחוף בזווית חדה. תכננו את צלילת כך שנקודת הכניסה תהיה במעלה הזרם לעומת נקודת היציאה.

זרמים החוזרים אל החוף:
זרם החוזר אל החוף (Rip Current) הוא זרימה צרה של מים הנעים במהירות באופן אנכי לחוף, ויכולים למשוך אנשים במהירות אל תוך הים. זרמים אלה נוצרים כאשר מים הזורמים אל הים עוברים דרך מעבר צר, כמו למשל במרווח בין שוניות האלמוגים. העוצמה של הזרם הזה נחלשת כשהוא מגיע למים עמוקים, בדרך כלל לא רחוק מהחוף. אפשר לזהות זרם כזה על ידי הקצף שעל המים, שזורם אנכית לחוף. אם נתפסתם בזרם כזה, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לשחות במקביל לחוף עד שמגיעים לאזור ללא זרם, ואז לשחות לעבר החוף.


גלים:
גלים נוצרים על ידי הרוח, הדוחפת מים על פני השטח. גודל הגל תלוי בעוצמת הרוח והמרחק שהיא נעה בלי הפרעה. ככל שהמרחק והעוצמה של הרוח גדולים יותר, כך הגל יהיה גדול יותר. גובה הגל נמדד מהנקודה הכי גבוהה שלו – השיא – ועד הנקודה הנמוכה ביותר שלו – הבסיס. המרחק בין שיאי הגלים נקרא אורך הגל. כאשר הגלים מגיעים למים רדודים, החלק התחתון של הגל מתחיל להאט, והחלק העליון הופך לגבוה ובלתי יציב. גלים הנשברים על החוף נקראים Surf, שזה בעצם מים הנעים אל החוף ובחזרה לים. גלים יכולים להיות מסוכנים לצוללים במהלך צלילות מהחוף, או כאשר העלייה והירידה מהספינה הופכות להיות קשות מדי.

Surge:
עמוק מתחת לפני המים, אתם לא יכולים להרגיש את פעולת הגלים על פני המים. אולם, במים רדודים, כאשר יש גלים מעל ראשכם, סביר להניח שתחוו תנועת סחף מסוימת – Surge – שהוא תנועות המים אחורה וקדימה, הנגרמות על ידי הגלים. ב-Surge חזק, לצולל אין הרבה שליטה על הכיוון בו הוא שוחה. במקום זה, הצולל מוזז ממקום למקום בניגוד לרצונו, על פי תנועת המים. תופעה זו יכולה לסכן את הצולל, כאשר הוא צולל בשונית במים רדודים, עם אלמוגים או סלעים רבים. בתנאים כאלה, מוטב להתרחק משוניות ומסלעים ולרדת לעומק, שם ה-Surge חלש יותר.

החיים התת-מימיים:
רוב האנשים יגידו שכרישים הם הדבר הכי מפחיד בעיניהם מתחת למים. ואכן, כרישים הפכו להיות מיתוס מפחיד. אבל כאשר משווים את מספר תקיפות הכרישים על צוללים עם כמות מיני הכרישים שכמעט הוכחדו על ידי דיג מסחרי, הפחד נחלש. קחו בחשבון שאלפי צוללים משתתפים בצלילות עם כרישים כל שנה. בני אדם אינם טרף טבעי לכרישים, אבל הסצנות המזוויעות בסרטים ובטלוויזיה המציגות תקיפות כרישים, יצרו לכרישים תדמית בלתי נכונה של "אוכלי אדם". רובינו התחלנו לצלול כדי לראות "מה יש שם למטה". הצלילה מאפשרת לנו הצצה מיוחדת אל העולם התת-מימי. חשוב שנזכור שהנוכחות שלנו שם יכולה להיות מזיקה, כשם שהיא מהנה ומלמדת. רוב הפציעות מחיות תת-מימיות נובעות מפעולות הגנתיות שמבצעות חיות אלה, כאשר הן חושבות שהן מאוימות. שימו לב היכן אתם שמים את הידיים והסנפירים שלכם. הימנעו מלגעת בדגים, אלמוגים וכל דבר אחר מתחת למים. צלילה היא ספורט של צפייה – מגע קל בלבד באלמוג יכול להרוס את המימבראנה ההגנתית שלו ולגרום נזק תמידי. צולל אחד שנשען, מתיישב או מועך אלמוג, יכול לגרום לנזק שייקח עשרות שנים לאלמוג לתקן, אם בכלל. תמיד כבדו את הסביבה שלכם.

פציעות מחיות וצמחים תת-מימיים:
רוב הפציעות מהחיות והצמחים התת-מימיים מסתכמות בצריבה או שפשוף בלבד – אם כי גם אלה יכולים להיות כואבים למדי. אורגניזמים רבים מכילים רעלנים, שכאשר הם באים במגע עם עור האדם, יכולים לגרום לפריחה קלה, עקיצה ואפילו שיתוק. אלמוגי אש נפוצים בשוניות באזורים טרופיים, ויכולים לגרום לצריבה כואבת במיוחד. סוגים מסוימים של מדוזות עלולים לגרום לצריבות מתונות עד מסכנות חיים. למדוזה הפורטוגזית man-o-war יש מחושים ארוכים המורכבים ממיליוני תאי צריבה (Nematocysts). המחושים של המדוזה הזו יכולים להידבק על חבל העוגן, או חבל אחר שעליו יורדים ועולים בצלילה, ולצרוב עור בלתי מוגן שבא איתם במגע. דגים מסוימים שחיים על או סביב קרקעית הים עשויים להיראות בלתי מזיקים, אולם יש להם הגנות מרשימות. למשל, לזהרונים ועקרבנונים יש סנפירים רעילים ואסור לגעת בהם. מגע עם קוצים של קיפוד ים עלול לגרום לזיהום. כדאי תמיד להחזיק חומץ בתיק העזרה הראשונה, כדי לטפל בפציעות כאלה. החוקים הקשורים בצלילה ובדיג משתנים ממדינה למדינה וממקום למקום. כאשר אתם צוללים בשמורה מוגנת, הסוכנות המקומית תסביר לכם מהם הכללים. אל תשכחו לבדוק מהם התנאים הסביבתיים הספציפיים לאתר הצלילה שלכם, כדי שתוכלו להתכונן כמו שצריך לצלילה. תכנון טוב כולל בירור בנוגע לסביבה התת-מימית, ואילו טיפולי עזרה ראשונה יש לבצע במידה של פציעה.

סיכום הסביבה התת-מימית:
בקרוב, אחרי שתעשו קורס צלילה, תיכנסו לעולם התת-מימי בפעם הראשונה. הראייה שלכם תשתנה, והשמיעה תתחדד. אתם תחושו חסרי משקל ותהיו חשופים לגירויים חושיים חדשים לחלוטין. כעת אתם יודעים כיצד הראייה והשמיעה שלכם ישתנו מתחת למים. אתם יודעים איך להעריך את תנאי הצלילה, ואתם יודעים מאילו חיות וצמחים להיזהר מתחת למים.

בפרק הבא של קורס צלילה, תלמדו מדוע חפצים מסוימים צפים בעוד שאחרים שוקעים. תוכלו להבין מהם השינויים שחלים בגוף האדם כאשר הלחץ מתחת לפני המים גדל, ותלמדו איך להימנע מתאונות צלילה.


ספר קורס צלילה - פרק 2

התפרסם 22/01/2014 | על ידי