מלאו פרטים ונציגינו יחזור אליכם תוך 24 שעות!


הנך מסכים לקבלת מייל\SMS פרסומי

קורס צלילה פרק 5: תכנון צלילה

ראשי פרקים

  • מודעות
  • שיטת בן הזוג
  • תכנון צלילה
  • מצבי חירום במים
  • עזרה ראשונה

כפי שראינו, ישנם סיכונים מסוימים בצלילה. כמו בכל פעילות, אתם צריכים לשקול את היתרונות מול הסיכונים. על ידי אמצעים פשוטים, אפשר להגדיל משמעותית את הבטיחות בצלילה. ניהול סיכונים הוא אמצעי למניעת בעיות ותכנו%ן תגובה לכל מצב חירום שעלול לקרות. הקונספט של ניהול סיכונים כולל תכנון, שימוש במיומנויות צלילה טובות וידיעה מה לעשות במצב חירום. ללא תוכנית, כל בעיה קטנה עלולה להפוך למצב חירום מסוכן.

מודעות

בטיחות בצלילה מתחילה במודעות עצמית והיכולת להסתדר לבד. מודעות מתחילה בכך שאתם מעריכים נכונה את מצבכם הגופני והנפשי, שמים לב לסביבה, מתחזקים היטב את הציוד שלכם ומנטרים את העומק, הזמן ולחץ האוויר במיכל במהלך הצלילה. בשל שיטת בן הזוג, מודעות כזו נדרשת גם מבן הזוג שלכם. המודעות שלכם תתפתח במהלך הזמן, כשתצברו יותר ניסיון בצלילה. התחילו לאט. הציבו מטרות שקל להגיע אליהן ושמתאימות לניסיון שלכם. שמרו על פשטות. תמיד כדאי לצלול בהתאם לרמת המיומנות והניסיון שלכם כדי להימנע מסיכונים בלתי רצויים. למשל, כצוללי מים פתוחים, הימנעו מלהיכנס לתוך מערה או ספינה טבועה, כל עוד אין לכם את ההכשרה המתאימה.


כושר צלילה

מודעות עצמית כוללת שמירה על כושר גופני סביר. כמו בכל ספורט, גם הצוללים צריכים להיות במצב גופני טוב ובעלי יכולות שחייה טובות. השתמשו בהיגיון שלכם. ביום הצלילה, הרבו בשתיית מים לפני ואחרי הצלילה. נוחו והיו מוכנים. בריאות נפשית טובה חיונית אף היא, ממש כמו כושר גופני. שימוש בסמים ואלכוהול מגביר את הסיכון למחלת דקומפרסיה. אל תצרכו אלכוהול או סמים לפני צלילה. מפעילי צלילה רציניים יאסרו על כל מי שתחת השפעת אלכוהול או סמים לצלול. לעישון יש גם השפעות שליליות על הצלילה. העישון מפריע לנשימה ולזרימת הדם, ויכול לפגום בחילופי הגזים בריאות. אם אתם לא יכולים להיגמל, השתדלו להימנע מעישון כ-10-12 שעות לפני הצלילה. על נשים בהריון חל איסור לצלול, משום שהשפעות הצלילה על העובר אינן ידועות.

שיטת בן הזוג

צלילה עם עוד אדם אחד לפחות, “בן זוג", מגבירה את ההנאה והבטיחות בצלילה. שיטת בן הזוג מתחילה כבר לפני הצלילה. אתם ובני הזוג שלכם צריכים להכיר את הציוד שלכם ושל בן הזוג, ולעזור אחד לשני ללבוש את הציוד. תכננו את הצלילה ביחד ועברו על מטרותיה. אם יש לכם מטרות שונות, התפשרו. אתם יכולים לתכנן צלילה אחת לטובת מטרה מסוימת, ואת הצלילה השנייה למטרה אחרת. עברו על סימני הידיים ועל התנהגות במצבי חירום. עברו על תוכנית הצלילה בשנית. לפני הצלילה, בדקו שברז האוויר במיכל בן הזוג שלכם פתוח, וודאו שהוא בודק עבורכם את אותו הדבר. אם אחד מכם שוחה טוב יותר, שמרו על קצב שחייה שיתאים לשוחה מראש על מי יוביל את הצלילה. מומלץ לשחות זה לצד זה בזמן הצלילה. הישארו קרובים לבן הזוג כל הזמן, כך שתמיד תראו זה את זה ותוכלו להושיט עזרה במידת הצורך. כאשר אתם מסתכלים על המחשב שלכם, הסתכלו גם על זה של בן הזוג. אם בן הזוג שלכם מתנהג מוזר, זהו את הבעיה והגישו עזרה במידת הצורך. תכננו את זמן העלייה לפי זמן הצלילה או לפי מינימום אוויר שנותר במיכל. כלומר, אם יש לך 100 אטמוספירות ולבן הזוג רק 67, החלו את העלייה, למרות שלך נותר עוד אוויר להמשיך את הצלילה. כאשר אין בעיית אוויר, תכננו את העלייה על פי זמן התחתית ללא תחנות השמרני ביותר מבין המחשבים שיש לכם. גם אם יש לכם את אותם פרופילי צלילה, המחשבים עשויים להציג זמנים שונים. חוק הבטיחות העיקרי לצלילה עם בן זוג הוא "כל צולל יכול לסמן להפסיק את הצלילה מכל סיבה שהיא". תפקידו של בן הזוג לצלילה הוא לציית לחוקי הבטיחות. צלילה עם בן זוג טוב היא מהנה ומרגיעה.


היפרדות מבן הזוג

היפרדות מבן הזוג עשויה לקרות בעיקר במצבים של ראות נמוכה. אם אתם לא רואים יותר את בן הזוג, שניכם צריכים לבצע את אותן פעולות. ראשית, בדקו בסביבה הקרובה במשך 3 דקות. הסתכלו על הקרקעית ועלו מעט כדי לחפש בועות. נקשו על המיכל שלכם והמתינו לתגובה. אם אתם מצליחים להיפגש מחדש מתחת למים, בדקו את לחץ האוויר וזמן התחתית ללא עצירות של שניכם כדי להחליט איך להמשיך בצלילה. אם אתם לא מוצאים את בן הזוג לאחר 3 דקות של חיפוש, עלו בצורה רגילה לפני המים. חכו על פני המים עד שבן הזוג שלכם עולה גם כן. אם שניכם תבצעו את הפעולות הללו, תיפגשו לאחר זמן קצר. זכרו שקל יותר למצוא את בן הזוג שלכם על פני המים מאשר מתחת להם.

תכנון צלילה

גם אם יש לכם מחשב צלילה, אתם חייבים לתכנן את הצלילה לפני שאתם מתחילים אותה. ואז, אתם צוללים לפי התכנון.
תכננו את הצלילה ובצעו את הצלילה על פי התכנון.


תכנון צלילה כולל:

  • הגדרת מטרות הצלילה
  • הודעה למישהו על תוכניתכם לצלול
  • הכרת אתר הצלילה ותנאי המים
  • קביעת נקודות כניסה ויציאה
  • החלטה על כיוון הצלילה
  • מעבר על סימני ידיים
  • הסכמה על זמן תחתית, עומק מקסימלי ומינימום אוויר במיכל
  • מעבר על נהלי אובדן בן זוג ומצבי חירום

צלילות חוזרות:

כאשר אתם בחופשה על ספינת צלילה, או שאתם מתכננים לצלול בנהר עם חבר, רוב הסיכויים שתבצעו יותר מצלילה אחת ביום. צלילה חוזרת היא כל צלילה שמתבצעת פחות מ-24 שעות מהקודמת. בגלל ספיגת החנקן המוגברת בצלילות חוזרות, אתם חייבי לתכנן בזהירות את זמני הצלילה, העומקים וההפסקות על פני המים. ראשית, הצלילה העמוקה ביותר שלכם צריכה להיות הראשונה באותו היום. הצלילות הבאות צריכות להיות רדודות יותר ויותר. דבר זה יבטיח שלגופכם יהיה מספיק זמן להיפטר מהחנקן ברקמות. אחרי הצלילה, המחשב יראה לכם כמה זמן תוכלו לצלול בכל עומק בצלילה החוזרת, בהתבסס על זמן ההפסקה. למחשבים מסוימים יש אופציה לתכנון צלילה, בה מכניס הצולל את זמן ההפסקה והמחשב נותן את זמן הצלילה המקסימלי האפשרי. באמצעות תכונה זו, יכול הצולל לתכנן את זמן ההפסקה שלו על מנת לבצע את הצלילה הבאה בעומק הרצוי לו.


עצירת בטיחות:

עצירת בטיחות היא הפסקה בעלייה, לפני שמגיעים לפני השטח. בניגוד לתחנות דקומפרסיה, עצירת הבטיחות אינה דרישה פיזיולוגית, אלא אמצעי בטיחות. העצירה נותנת לגופכם זמן לשחרר חנקן עודף מהרקמות. את העצירה יש לבצע בעומק של 3-6 מטר, במשך 3-5 דקות. מומלץ לבצע עצירה כזו בכל צלילה עד עומק של 30 מטר. מעבר ל-30 מטר, עצירת הבטיחות הופכת לחובה. מומלץ לאחוז בחבל העוגן, אם הוא ישנו, במיוחד במים סוערים, שבהם קשה לשמור על עומק קבוע. אל תחזיקו את החבל בחוזקה, שכן אם יגיע גל שיזיז את הספינה, החבל עלול למשוך אתכם כלפי מעלה במהירות. ייתכן שתצטרכו לקצר את חניית הבטיחות אם אין לכם מספיק אוויר.


דילוג על תחנת דקומפרסיה:

אם אין לכם מספיק אוויר לביצוע תחנות הדקומפרסיה הנדרשות, ואין לכם מקור אוויר חלופי, אתם חייבים לעלות אל פני המים לפני שייגמר לכם האוויר. ברגע שאתם בפני המים, מלאו את המאזן וסמנו לסיוע חירום. ברגע שהגעתם לספינה, דווחו כי דילגתם על תחנות דקומפרסיה והתחילו בקבלת עזרה ראשונה למחלת דקומפרסיה. נשמו חמצן לפחות 30 דקות, עקבו אחר סימני מחלת הדקומפרסיה לפחות במשך 24 שעות וחפשו עזרה רפואית מיידית אם סימפטומים כאלה מתפתחים. אל תצללו, אל תטוסו ואל תיסעו למקומות גבוהים למשך 24 שעות לפחות.


נפילת מחשב:

נדיר שמחשב מפסיק לעבוד במהלך צלילה, אבל אם זה קורה – יש להפסיק מייד את הצלילה, שכן במחשב יש את התיעוד היחידי של הצלילה שלכם. אם יש לכם מספיק אוויר ולא חרגתם ממגבלות הזמן, בצעו חניית בטיחות לפני העלייה. קחו את המחשב לתיקון וחכו 24 שעות לפני שאתם צוללים בשנית, כדי להימנע מצלילות חוזרות. מחשבים מסוימים יינעלו אם יש עבירה על תחנות הדקומפרסיה. למשל, אם הצולל דילג על תחנת דקומפרסיה, המחשב לא יעקוב או יספק נתוני צלילה במשך 24 שעות לפחות. מחשבים מסוימים יינעלו כבר במהלך הצלילה ויפסיקו לספק נתוני עומק וזמן. בחרו מחשב שיעמוד בדרישות מצבי החירום.

מצבי חירום בתוך המים

אחד המצבים המסוכנים ביותר במים הוא כאשר צולל נכנס לפאניקה. פאניקה גורמת לאנשים לאבד שליטה והם מפסיקים להתנהג בצורה רציונאלית. בדרך כלל, צולל במצב של פאניקה לא יכול להציל את עצמו וזקוק לעזרה מבן הזוג שלו. פאניקה נגרמת מתחושת חרדה, כאשר אדם חש בסכנה – אמיתית או דמיונית. הפאניקה מפעילה מנגנון תגובה פיזית שנקראת "אינסטינקט הבריחה". במצב כזה, הצולל יחוש צורך עז ובלתי נשלט לשחות אל פני המים, מה שיכול להביא לפציעה. צוללים בפאניקה מראים סימנים ברורים: עיניים גדולות, תנועות עצבניות ומהירות, נשימה מואצת, תלישת מסיכה ווסת, התנהגות מוזרה וחוסר תגובה לסימני ידיים. פאניקה יכולה להיות אקטיבית או פסיבית. פאניקה אקטיבית היא כאשר צולל קופץ למעלה ומתנגד לניסיונות עזרה. בגלל הלוחמנות שלו, התקרבות לצולל בפאניקה יכולה להיות מסוכנת. פאניקה פסיבית הופכת את הצולל למשותק והוא לא יגיב לשום דבר. פאניקה יכולה להתרחש מתחת למים או מעליהם. היא יכולה להיגרם מקשיים בנשימה, מאמץ יתר והסתבכות.


מאמץ יתר:

בעיה נפוצה אצל צוללים היא מאמץ יתר. דבר זה מובן, בהתחשב בעובדה שגוף האדם אינו מורגל לשחות במים תוך נשימת אוויר דחוס ממתקן מכני. הדרישות הגבוהות מהגוף גורמות לו לבצע נשימות מואצות או מאומצות יותר, כדי להיענות לדרישות החמצן. הגוף מסתגל למאמץ על ידי הגדלת עומק ותדירות הנשימות. הווסת יעניק לכם יותר אוויר ככל שתדרשו. בנוסף למתח הפיזי המלווה מאמץ יתר, הצולל עלול לחוש תחושה מנטלית שתסבך את הבעיה. כאשר קשה לנשום, הצולל חושב שהבעיה שלו קשה ממה שהיא באמת. אם אתם חשים מאמץ יתר, עצרו, הירגעו ונשמו עמוק. אחיזה בעצם קבוע עוזרת להתגבר על דיסאוריינטציה. כאשר נרגעתם, המשיכו בצלילה.


בעיות בפני המים:

באופן מפתיע, רוב תאונות הצלילה מתרחשות בפני המים, ולא מתחת להם. בעיות פוטנציאליות הן עלייה במקום מרוחק מדי מהספינה, משקל יתר ותשישות. ים סוער, תנועת ספינות חזקה ומזג אוויר גרוע יכולים לסבך את הבעיות. החוק הראשון במצב חירום על פני המים הוא להגיע לציפה חיובית. הדרך הכי מהירה לעשות זאת, היא להיפטר מהמשקולות. אם אתם מנסים לעזור לצולל בפאניקה על פני המים, זכרו ששחרור המשקולות מתבצע מצד ימין. שימו את המסיכה על הפנים ואת השנורקל בפה כל הזמן. אם יש לכם מספיק אוויר, אתם יכולים לנשום באמצעות הווסת. ברגע שהשגתם ציפה חיובית, סמנו לצוות הספינה שיראה אתכם. אם אין בעיה מיידית, המאיימת על חייכם, סמנו "הכל בסדר". השתמשו בסימן הסכנה רק במצבי חירום אמיתיים. זכרו שכל קריאה לעזרה מפעילה מערך שלם של צוותי חילוץ. מפעילי הספינה אחראים לכל הצוללים, וייתכן שבמקרים מסוימים, תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי, הם יחליטו דווקא לאסוף קודם צוללים אחרים. מאמץ יתר הופך לבעיה על פני המים, כאשר הצולל שוחה נגד הזרם והרחק מנקודת העגינה של הספינה. במקרים כאלה קל יותר לשחות על הגב, כי המאזן מספק את רוב ההצפה שלו מאחור. אם המרחק גדול מדי, שחו בקצב נוח ואל תתאמצו יותר מדי. אם אתם רחוקים מדי כדי לשחות, הפעילו את איתות החירום שלכם והמתינו לספינה שתבוא לקחת אתכם.


גרירת צולל מותש:

כצוללי מים פתוחים, לא מצפים מכם למיומנויות הצלה מתקדמות. יחד עם זאת, אתם צריכים להיות מסוגלים להעניק עזרה בסיסית. למשל, אם אתם ובן זוגכם עולים מהצלילה רחוק מהספינה, ובן זוגכם עייף מכדי לשחות, אתם יכולים לגרור אותו לספינה. ראשית, ודאו ששניכם בציפה חיובית. בקשו מבן הזוג שלכם לשכב על הגב ולנשום כרגיל. תפסו את ברז המיכל שלו, שכבו על הגב והתחילו לשחות. אפשרות נוספת היא לאחוז בזרועו, מתחת לבית השחי ולשחות עם הפנים כלפי מטה, תוך נשימה מהשנורקל או מהווסת. בדקו מדי פעם שאתם שוחים בכיוון הנכון.


הסתבכות:

כאשר צוללים באזורי דיג, או באזורים שבהם יש אצות רבות, הסתבכות עלולה להיות בעיה. אם אתם מסתבכים בחבל או חוט דיג, אל תיאבקו. נסו לפרום את הקשר או ההסתבכות או השתמשו בסכין כדי לחתוך את החבל. תמיד חתכו החוצה מגופכם ומהציוד. אם הסתבכתם באצות, בדרך כלל תוכלו להשתחרר על ידי קפיאה במקום. המים והזרמים אמורים לסחוף את האצות ולשחרר אתכם. מאבק רק יסבך אתכם יותר, וייתכן שתצטרכו להיעזר בסכין כדי להשתחרר.


צולל נעדר:

כאשר צולל אינו עולה מהצלילה, יש להודיע על כך למדריך או מנהל הצלילה בפני המים. תנו את פרטי הצלילה: המיקום האחרון שבו ראיתם אותו, זמן צלילה ועומק מקסימלי. אם הצולל אינו עולה לאחר זמן סביר (בהתאם לצריכת אוויר ומגבלות זמן בעומק), יהיה צורך לבצע חיפוש באמצעות צוללים מוסמכים, ויש להודיע על המצב גם לרשויות.


קורס צולל הצלה של SDI:

בקורס זה לומדים הצוללים איך לזהות ולהפחית את הסיכויים לתאונות צלילה, לפני שהן מתרחשות ואיך לטפל במצבי חירום. כדי להשתתף בקורס זה, יש להציג הסמכה של Advanced Diver או 40 צלילות רשומות. במלים אחרות, הצולל צריך להיות מיומן מספיק לפני שהוא נרשם לקורס שידרוש ממנו בהמשך אחריות למצבי חירום. היכולת והביטחון לספק עזרה לאדם אחר, הם המדד האמיתי לצולל הצלה מוסמך.

עזרה ראשונה

עזרה ראשונה והחייאה:

קורס בסיסי של עזרה ראשונה הוא רעיון טוב לכל מי שעוסק רבות בצלילה. ביצוע הנשמה, למשל, יכול להציל חיי אדם. צלילה במקומות מרוחקים, בהם אין גישה למתקנים רפואיים, מוסיפה על הסיכון. חלק חשוב מניהול סיכונים הוא היכולת לתת עזרה הראשונה במצבים בעייתיים נפוצים. עזרה ראשונה, כשמה כן היא, היא תגובה ראשונית למצבי חירום. עזרה רפואית נוספת יש לבקש מרופאים מוסמכים. חובה להחזיק תיק עזרה ראשונה. בתיק צריכות להיות תחבושות, חומרי חיטוי, משחות, מספריים, כפפות גומי וסרט דביק. בנוסף, יש להחזיק בו חומץ לטיפול בעקיצות של חיות תת מימיות. כדאי להחזיק בהישג יד גם מיכל חמצן טהור.


מחלת ים:

מחלת ים היא בעיה נפוצה שיכולה להרוס בקלות את הצלילה שלכם. המחלה נגרמת בגלל שינוי בשיווי המשקל באוזן הפנימית. הספינה המתנדנדת גורמת לדיסאוריינטציה בראייה ובפרספקטיבה. כדי להימנע ממחלת ים, שמרו על קשר עין עם האופק או כל חפץ קבוע ביבשה. הימנעו מלהיכנס לבטן הספינה אלא אם כן אין לכם ברירה. התרחקו מהאגזוז של הספינה ומזערו את הזמן שאתם שוהים על הספינה. בדרך כלל, צוללים החשים מחלת ים על הספינה, מרגישים הרבה יותר טוב כאשר הם נכנסים למים. אם אתם חייבים לקחת תרופה נגד מחלת הים, קחו אותה הרבה לפני השיט. רוב התרופות לא יעילות אם לוקחים אותן אחרי שכבר מרגישים את מחלת הים. מדבקות ששמים מאחורי האוזן אינן מומלצות לשימוש לפני צלילה, בגלל תופעות הלוואי שלהן.


מחלת דקומפרסיה:

כדי לטפל במחלת דקומפרסיה, צריך בדרך כלל לשהות בתא לחץ. אולם, עזרה ראשונה מהירה יכולה לעזור מאוד במניעת נזק תמידי. העזרה הראשונה במחלת הדקומפרסיה היא מתן חמצן טהור. מאחר שמי שאינו מיומן ברפואה לא יכול להבדיל בין הסוגים השונים של מחלת הדקומפרסיה, יש להתייחס לכל המקרים באותה צורה.

נהלי חירום למחלת דקומפרסיה:
  • הרחיקו את הצולל הפגוע מסכנה.
  • הפעילו את מערכת החירום הרפואית – EMS.
  • בדקו סימני חיים (דופק ונשימה) וספקו הנשמה אם צריך.
  • אם הצולל נושם, תנו לו חמצן 100% באמצעות וסת.
  • צרו קשר עם DAN – Divers Alert Network.

DAN
Divers Alert Network הוא ארגון שמספק קו חם למצבי חירום בחינם, 24 שעות ביממה, שמאויש על ידי מומחי רפואה בתחום הצלילה. מספר הטלפון הוא 684-8111 (919).


קורס CPROX ו-CPR 1st:

SDI מציע לכם קורסים נוספים בעזרה ראשונה. קורס ה-CPROX משלב לימודי מתן חמצן בחירום עם הנשמה ועיסויי לב. קורס ה-CPR 1st משלב עזרה ראשונה ביחד עם הנשמה ועיסויי לב. שני הקורסים מיועדים ללמד צוללים לתת עזרה ראשונה במצבי חירום.

סיכום ביצוע מיומנויות

כעת אתם יודעים להרכיב, ללבוש ולפרק את הציוד שלכם. אתם יודעים את סימני הידיים החשובים. אתם יודעים לבצע כניסות שונות למים וגם איך לצאת בצורה בטוחה. מיומנויות נוספות כוללות בדיקות לפני הצלילה, תפעול המאזן, בדיקת משקל מתאים, ריקון שנורקל, השבת וסת שנשמט וריקונו ממים, נשימה מווסת פרוץ, ריקון מסיכה, סגנונות שחייה שונים, שחרור התכווצויות, נהלי חירום במקרה של גמר אוויר, ניווט באמצעות מצפן ועוד. מיומנויות אלה יעזרו לכם ליהנות מהצלילות ולהיות בטוחים בהן כמה שאפשר.

ספר קורס צלילה - פרק 6

התפרסם 22/01/2014 | על ידי